יום שבת, 9 באוקטובר 2010

כש"מחירים מגוחכים" מקבלים משמעות שונה

האמת היא שהתחלתי לקחת ברצינות את כל עניין רכישת פרטי יד שנייה בארץ, רק בחצי שנה האחרונה.
אני מודעת לזה שאנשים רבים נרתעים מללבוש משהו שמישהו אחר לבש (ויותר מפעם אחת כשהוא מדד את הפריט בחנות), אבל דווקא אני אוהבת את העובדה שלכל פריט שאני קונה יש סיפור מאחוריו (יכול להיות שזה סיפור משעמם, אבל סיפור זה סיפור).

בכל פעם שאני רואה הזמנה כמו זו ברחבי העיר ת"א אני מתרגשת מחדש. בד"כ אני לא נוחלת הרבה הצלחה עם מכירות שכאלה, אבל משום מה ממשיכה לתת לזה הזדמנות שוב ושוב...


בשורה התחתונה: גם הפעם התאכזבתי.
"אוסף ענקי"? אולי; "הכל במצב מצויין"? תגידו את זה לחולצה המסכנה שלקחתי לידי שהייתה קרועה בארבעה מקומות שונים (היו כמה כאלה, אגב); "בגדים ואקססוריז במחירים מגוכחים של בין 5-100 שקלים"? האמת היא שלא יצא לי להיתקל באף פריט שמחירו היה נמוך מ100 שקלים.
בסופו של עניין, הדבר היחידי שהיה כתוב על הפלייר ומימש את עצמו היה הכניסה החינמית (שכיום גם זה לא ממש מובן מאליו!).

אני לא מחפשת ללכלך על האנשים שאירגנו את האירוע - ללא ספק ניכר שהושקעה באירוע הזה עבודה רבה באיסוף הפריטים וסידורם ברחבי החלל בו התקיימה המכירה, אבל קשה לי שלא לשתף בתסכול העמוק שחזרתי איתו משם (מי שמכיר אותי יודע שיש דברים שיש לי לגביהם פיוז קצר מאוד)

משפט קצר למי שבכל זאת שלא מכיר אותי - כשאני הולכת לחנויות יד שנייה אין סיכוי שאני אחזור עם פחות מחמישה פריטים הביתה, אז סיבוב קצר באולם המכירה הספיק לי כדי למצלא את הידיים בשמלות, חולצות, חצאיות וג'קטים שמצאו חן בעיניי.
אחרי המדידה, צמצמתי את המבחר שמדדתי לשתי שמלות שמצאו חן בעיניי במיוחד. אותה חיבה נעלמה בו ברגע שעיני נחו על תג המחיר שהודיע לי שעליי להשאיר בקופה 180 ש"ח על כל שמלה שאחליט לקחת.
עכשיו היי, אין לי בעיה לשלם 180 שקל על שמלה - אבל בואו נדבר דוגרי: למה לי לשלם כזה מחיר על שמלה במצב משומש שראתה ימים טובים יותר אם אני יכולה לקנות באותו מחיר שמלה אחת לפחות חדשה מהחנות שתהיה מושלמת עליי? וזה לא שתגידו שהיה מדובר בפרטי וינטאג'... היה מדובר בשמלות פשוטות מאוד שאינן מותגים או מעצבים.

הנה הצעה ידידותית למארגני ירידים בסגנון: אם אתם מבטיחים פריטים "במחירים מגוחכים" אנא דאגו שהמחירים יהיו מגוחכים כלפי מטה, ולא כלפי מעלה. בתור אחת שמסתובבת די הרבה בחנויות יד שנייה אני יודעת לומר מתי עושים עליי רווח של 2000% (וכן, לא טעיתי עם כמות האפסים), ומהסתכלות על קהל הקונים שהיו במקום - נראה שכולם ידעו שמדובר בהגזמה בלתי מוצדקת. מרוב עצבים כבר ממש לא התחשק לי להמשיך לסיבוב שני ולמדוד פריטים אחרים, וזה כמעט ולא קורה אף פעם!

אז אני הייתי והתבאסתי. מישהו היה והתרשם לטובה? או למישהו יש חוויות דומות לחלוק?

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה