העליונית הזאת היא בעצם מבין הדברים הבודדים שקניתי במסע בפולין. בתקופה הזאת הגעתי לשיא ההערכה שלי (אני לא אוהבת את משמעות המונח "הערצה") לנירוונה וכשראיתי את הטישירט הזאת באחד מהשווקים אליהם הגענו ידעתי שאני אקנה אותה, ולא משנה כמה היא עולה.
מאז הקנייה שלה עברו מעל ל3 שנים, שזה אומר די הרבה לבישות וכביסות, מה שהביא אותה למצב די מרופט ובלתי לביש בתור חולצה. אבל זה לא מה שיעצור אותי מלהמשיך ללבוש אותה - 3 דקות בחברת מספריים, חוט ומחט והתחדשתי בעליונית חדשה בעלת זיכרונות ישנים...
This top is one of the only few things that I bought in my journey to Poland. Back then was the peak of my appreciation to Nirvana (I really don’t like the meaning of the term “admiration”), so when I saw this T-shirt I knew that I must have it, no matter its price.
Since then it’s been over 3 years (and that’s a lot of wearing and laundering), which brought it to be an unwearable shirt. But that is not what will stop me from keep wearing it – 3 minutes with the companion of scissors, thread and needle which ended with a new top with old memorize…
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה